הַחֲתוּלִים שֶׁלִּי לִמְּדוּ אוֹתִי
אֶת שְׂפַת הָאֵין מִלִּים, לְדַבֵּר
אֶל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַאֲזִין
לְאַשֵּׁר רוֹחֵשׁ מִתַּחַת לְפַרְוָותִי
כְּשֶׁאֵינֶנִּי מְנֻמֶּסֶת, לֹא מְהֻסֶּסֶת
בִּכְמִיהָתִי לְמַלֵּא רָעָב לְלִטּוּף
חָטוּף מֵעַל לְפַרְוָותִי כָּאִשָּׁה
הַמְּאֻלֶּפֶת שֶׁהָיִיתִי.
בוקר טוב,
אהבתי.
רות
כשאת אוהבת שיר משלי אני בעקבותייך ובזכותך אוהבת אותו יותר. שבת שלום
גם אני אהבתי, וגם את הקריצה לקנז. מחכה ל-2 😉
מצטרפת לרקפת גם אני בממתינה:)
אנצל את תגובתי לתגובתך המשמחת כדי לשאול: תגידי רק אצלי לאחרונה קשה עד בלתי אפשרי לחדור למטע הבננות? ועכשיו אצרף לינק לכתבה מדהימה-מזעזעת על אוהבת חתולים קצת יותר ממני. פעם הסרטון גם השמיע אצלי המון מיאויים. משום מה עכשיו אצלי דממה, רק הכתבה. מומלץ לקרוא ולהיזהר מאהבת יתר. http://www.mako.co.il/news-world/international/Article-611c3b393f14621004.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1575680455
א. אני לגמרי לא בטוחה שקנז אוהב חתולים לא כמדיומים ספרותיים. לעומת זאת, אני גיליתי באיחור של רבע חיים את עולמם של החתולים (בזכות בנותי שתבעו חתול אחד… ועכשיו יש לי… והן מעולם לא פתחו ולו קופסת שימורים אחת לחתולים שלא לדבר על ניקוי ארגז החול. ג. מאז כתיבת מחזור שירי "עובדת אלילים" הבנתי שמשורר לא חייב לחכות למוזה. כמו צייר שמחליט לצייר סדרת ציורים, גם משוררת פשוט צריך לכווננן עצמו פנימית לנושא קרוב ללבו. אז כן עכשיו החתולים על הכוונת שלי והציפייה שלך ושל חנה בהחלט מעוררת את בלוטות הפיוט. אז תודה בשמי ובשם החתולים
היי ענת, אהבתי את השיר, למרות שאני תמיד מעדיפה כלבים על חתולים… 🙂
שמורה איתי היטב העדפתך. אם אי פעם תזדמני למעוננו, תגלה כי חתולי הצמרת שלי די כלביים. העדפתי בזמנו חתולים מן הטעם האנוכי שלא צריך לטפל בהם כמו בתינוק נצחי… התוכנית שלי היא בערוב ימי להזדקן עם כלב שיאלץ אותי לצאת מהבית שלוש פעמים ביום. ולסיום, אני ממליצה לך בחום עצום לקרוא ולהקריא לכלבך את הספר "מארילי ואני" שנערך על ידי להוצאת מטר. עבדתי ומררתי בבכי.